לחיות מתוך מודעות ובחירה

אתמול הגבתי לפוסט שהשאלה בו הייתה האם כל החלטה שלך היא נכונה בייחוד אם היא קשה עבורך. התשובה שלי הייתה בהחלט כן. כל החלטה שלנו בזמן נתון היא תמיד החלטה נכונה עבורנו. ההסבר לתשובתי היה כזה: אם הסתבר שבעקבות ההחלטה שלך התוצאה הייתה מה שקיווית לו, אשרך ואם לא, התוצאה תחייב אותך להתמודד עם עצמך, לחקור מה קרה, לשאול את עצמך שאלות קשות ולהתפתח מהתשובות שתקבל, כך שמההיבט הזה כל החלטה וכל בחירה שתעשה תוביל אותך תמיד במסלול שנכון עבורך באותה העת.

ולמה אני מספרת לכם על כך, כי היום קיבלתי החלטה שהתוצאה מבחינתי לא הייתה רצויה אך היא גרמה לי להבין דבר אחד ויותר על עצמי ובדרך הזו להמשיך ולהתפתח כאדם.


אחד הרגעים הפחות נעימים בחייו של מאמן זה כאשר מתאמן אומר לו שהוא לא רוצה לבוא לאימון יותר. לא משנה מאיזו סיבה זה נעשה מיד עולה וצפה תחושה של חוסר בטחון, אולי אני לא טובה מספיק, אולי עשיתי משהו לא נכון, למה זה קורה, למה זה לא מצליח לי, איפה טעיתי ועוד ועוד ועוד.


מתוך אוטומט המופעל על ידי לחץ וחרדה קיבלתי החלטה ללחוץ על ההורה של המתאמן, ולנסות לשכנע אותו להמשיך בתהליך, וכמובן שהניסיון כשל כישלון חרוץ.


אז מה בעצם המסר שלי לעולם בעקבות המקרה הזה:

1. לפעול מהמקום האוטומטי ולהיות מונע ממקום של לחץ וחרדה לרוב לא מניב תוצאות רצויות. מודעות לכך שפעלת מתוך אוטומט עוזרת לך להעלות חומרים מהתת מודע למודע וזה מאפשר לך לקבל החלטות מושכלות כשיקרה לך מקרה דומה בעתיד. (הסבר קטן לגבי תת מודע ומודע, התת מודע זה האוטומט שלנו והמודע זה הדבר שגורם לנו לקבל החלטות מושכלות)
2. לתת מקום לתחושה הקשה ולרגשות השליליים שעולים בך ואז לשחררם באהבה.
3. ודבר אחרון, לסמוך על עצמך ועל היקום שמה שקרה כאן היה בשבילך ולטובתך.


וכאן חברים החלטתי לכתוב לאותה מתאמנת שאני משחררת אותה באהבה ומאחלת לה את כל הטוב שבעולם, ובא לציון גואל 😜
באהבה רבה
אני 💚💙💜❤️

02 Dec, 2021
מה בסך הכל ביקשתי, שמישהו יתעניין בי, יקשיב לי, ישמע מה מפריע לי. הוא יושב בברכה ומתלונן ללא הפסקה, משעמם לי, בא לי ללכת הביתה, מציק להוריו ולמה? הכל בגלל שלא נוח לו ללבוש בגד ים ולהיכנס לברכה יחד עם כולם. כולם מנסים לשכנע אותו ללבוש את הבגד ים, שוטחים בפניו שלל של פתרונות והילד בשלו, הוא לא רוצה ללבוש את הבגד ים, משהו שם לא נוח לו, מציק לו. לאחר מספר דקות של ויכוח, הצדדים מתייאשים וכל אחד הולך לדרכו, ההורים לברכה והילד לכעסו. 
Share by: